איחוד האמירויות

איחוד האמירויות – מה כדאי לדעת?

שוקלים לצאת לחופשה באיחוד האמירויות הערביות? זהו יעד חדש ומסקרן שצריך ללמוד עליו לא מעט לפני שתנחתו בדובאי או אבו דאבי, הרגישויות התרבותיות והדתיות הרבות עלולות לסבך מטיילים שלא התכוננו לפני חופשה באיחוד האמירויות. בכתבה זו ריכזנו עבורכם את המידע החשוב על איחוד האמירויות למטייל

איחוד האמירויות הערביות היא פדרציה של 7 אמירויות בצד המזרחי של חצי האי ערב, בכניסה למפרץ הפרסי. יש לה חופים על מפרץ עומאן ועל המפרץ הפרסי, כאשר ערב הסעודית נמצאת ממערב ומדרום מערב, עומאן מדרום מזרח וגם בקצה המזרחי של חצי האי מוסנדם, ויש גם מובלעת עומאנית בתוך גבולות איחוד האמירויות. איחוד האמירויות היא מדינה עשירה בהיסטוריה ותרבות והיא כוללת המון אטרקציות מומלצות עבור משפחות שמגיעות אל איחוד האמירויות עם ילדים. למטייל המערבי, איחוד האמירויות מציעה סביבה מאוד מוכרת יחסית למדינה ערבית. הקניונים מודרניים בצורה יוצאת דופן, ומלאים בכמעט כל מוצר שאפשר לעלות על הדעת הזמין במערב (למעט מגזינים וסרטים למבוגרים). הצד הפחות מוכר של האיחוד כולל דיונות מדבריות מרהיבות ביופין, הנמצאות על קצה רובע אל-ח'אלי Empty Quarter – נקיקים סלעיים מעוררי פליאה בצפון מזרח על גבול עומאן.

חופשה בדובאי – עוד מידע למטייל

טיסות לאמירויות – השוואת מחירים והזמנת כרטיסים

מלונות מומלצים בדובאי למשפחות עם ילדים

השכרת רכב בדובאי – השוואת מחירים וטיפים חשובים

מוניות ותחבורה ציבורית באיחוד האמירויות

חופשה באיחוד האמירויות

אלכוהול הוא דבר שמאוד קל למצוא בהרבה מסעדות ובארים בדובאי ובבתי המלון התיירותיים בכל אחת מהאמירויות למעט שארג'ה. על פי החוק המקומי עליך להיות בעל רישיון לרכוש אלכוהול אבל ברוב המקומות מעלימים עין מהדרישה הזו. רישיון האלכוהול הוא הוכחה שהקונה אינו מוסלמי ודרכון אינו מספיק. עם זאת, אפשר לרכוש אלכוהול ללא מסים בנמל התעופה ולהביא אותו אל תוך האיחוד, מלבד שארג'ה שהיא אמירות יבשה לגמרי מאלכוהול. רישיון אלכוהול דרוש בדובאי, אבו דאבי ועג'מאן (Ajman). שאר האמירויות, ראס אל ח'ימה (Al Khaimah), פוג'יירה (Fujairah) ואום אל-קיווין (Umm al Quwain) אינן דורשות כל רישיון.

אפשר גם להגיש בקשה לרישיון אלכוהול של ה-UAE (האמריויות) אונליין ( UAE Liquor license online) לאחר ביצוע תשלום העמלות המוניציפליות, שהן בשווי של 270 AED (75 דולר אמריקאי) ותוכל להשיג רישיון אלכוהול התקף למשך 12 חודשים. אבל בפועל, בתור תייר בדובאי או אבו דאבי, אין צורך ברישיון אלכוהול. תיירים יכולים לקנות אלכוהול בדובאי בבבארים או בכל אחת מחנויות MMI הממוקמות בעיר דובאי ב-17 מיקומים.

הכבישים ומתקנים ציבוריים אחרים באיחוד האמירויות מודרניים, אם כי פעמים רבות מאוד עמוסים. סופרמרקטים מציעים מגוון עצום של מוצרים מאירופה ומארה"ב, תלוי באיזו חנות אתם נמצאים, וכן מוצרים מקומיים ואזוריים. רשתות בינלאומיות מרכזיות כמו איקאה ו-Carrefour מפעילות כאן סניפים גדולים, ורשתות המזון המהיר הבינלאומיות (כמעט כולן מארה"ב) כמו מקדונלד'ס ו-KFC גם הן נמצאות בכל מקום. מצד שני, יש עדיין מספק שווקים (בערבית: סוק) מסורתיים המלאים במוצרים מכל העולם, וכן חנויות שטיחים מדהימות. יותר קשה למצוא מקומות כאלה, משום שאת רוב תשומת הלב מקבלים הקניונים הגדולים בדובאי ואבו דאבי. שימו לב שבניגוד למה שכתוב במדריכי הטיולים, ה"סוק" (שוק) באבו דאבי נהרס בשנת 2006 וכבר לא קיים. הסוק בדובאי, לעומת זאת, עדיין מהווה מקום נפלא לטייל בו.

תרבות באיחוד האמירויות

השילוב של תרבות מוסלמית מדברית בסגנון האמירויות עם השפעות מדרום מזרח ודרום אסיה, וכן השפעות אפריקניות ושל מהגרים אחרים שחיים כאן מוסיף עוד נדבך למיזוג התרבויות הגדול והתוסס שכבר קיים בדובאי ואבו דאבי. באמירויות אחרות התרבות יותר מוסלמית מסורתית, עם פחות השפעות בינלאומיות.

הפוליטיקה של האמירויות

איחוד האמירויות הערביות היא פדרציה של שבע אמירויות שונות, כאשר בראש כל אחת מהן עומד מלך (שייח'). הבירה, אבו דאבי, מכסה כ-70% מאדמת האומה. כל אמירות שומרת על אוטונומיה וזה ניכר בעיקר כשמדובר בהכנסות מנפט. בתיאוריה, הנשיא וראש הממשלה נבחרים ע״י המועצה הגבוהה, המורכבת ממלכים מכל אחת משבע האמירויות. עם זאת, בפועל, מלך אבו דאבי תמיד נבחר לנשיא, בזמן שמלך דובאי תמיד נבחר כראש ממשלה, והתפקידים למעשה עוברים בירושה. השליטים – או השייח׳ים – של כל אמירות מאוד מוערכים על ידי התושבים, ויכולים להשפיע באופן רדיקלי על אופן החיים באמירות שלהם. כל אמירות היא סוג של עיר-מדינה, כך שרבים מתייחסים לאמירויות כאל "אוסף של שבעה סינגפורים". למשל, השייח׳ מוחמד בן ראשד אאל-מכתום מדובאי מאוד מודרני, כך שדובאי היא אמירות קוסמופוליטנית עם חשיבה קדימה. השייח׳ים השליטים של עג׳מאן ושארג׳ה יותר שמרניים, כך שהחוקים שם יותר נוקשים בהקשר לדת, אלכוהול ותנאי המחייה הכלליים.

שבע האמירויות (אימראת ברבים, אימארה ביחיד) שמרכיבות את איחוד האמירויות הן:

  • אבו דאבי
  • דובאי
  • שארג'ה
  • עג'מאן
  • אום אל קיווין
  • ראס אל ח'ימה
  • פוג'יירה

ערים באיחוד האמירויות 

  • אבו דאבי (Abu Dhabi) –  בירת איחוד האמירויות הערביות
  • עג'מאן Ajman – האמירות הקטנה ביותר ואחת מהיעדים החסכוניים יותר באמירויות
  • אל עין (Al Ain) – עיר יבשתית הקרובה לעיירת הגבול העומאנית בוראיימי (Buraimi). אל עין בנויה כמשולש בין הערים אבו דאבי ודובאי.
  • דובאי (Dubai) – העיר שבה רוב המטיילים מתחילים. זהו מרכז הסחר של איחוד האמירויות ולעיתים קרובות דובאי נחשבת לאחת הערים העתידניות ביותר בכל העולם.
  • פוג׳יירה (Fujairah) – אמירות פשוטה וכפרית, ממחישה את החיים באמירויות בעידן שלפני עידן הנפט
  • Hatta (חטא)
  • חור פאקאן (Khor Fakkan) – מוכרת בחשיבות הארכיאולוגית וההיסטורית שלה, שוכנת קרוב לעומאן
  • שארג׳ה (Sharjah) – יעד זול יותר, מאובק וכאוטי במקומות מסויימים, אך בעל קסם מיוחד. משלב את התרבות האמירתית המסורתית עם סובלנות מערבית.
  • אום אל קיוין (Umm al Quwain) – האמירות השלווה ביותר, נטולת ההמולה של ערים גדולות.

עוד יעד תיירותי באמירויות הוא Liwa Oasis  – מקבץ של כפרים השוכנים באזור נווה המדבר שעל קצה רובע אל-ח׳אלי.

אטרקציות טבעיות באיחוד האמירויות

  1. כמה מהדיונות הגדולות ביותר בעולם בדרום אבו דאבי באזור Liwa Oasis
  2. חופים יפהפיים בחוף המזרחי.
  3. ואדיות מחוספסות ונידחות באמירויות הצפוניות
  4. אתרים ארכיאולוגיים ותצורות סלע טבעיות בהרי חג׳אר (Hajar Mountains)
  5. נווה מדבר באל-עין (Al Ain)

למרות שממבט ראשון הטבע באיחוד האמירויות יכול להיראות דל ומשעמם ואפילו מסוכן בגלל תנאי המדבריות, יש באמירויות אזורי טבע שנפלא לבקר בהם, רק צריך לברר איך למצוא אותם. אפשר למצוא מפלי מים מושלמים, צוקים מלאי מאובנים ואפילו אגמי מים מתוקים.

מה לעשות בחופשה באיחוד האמירויות?

אחד המוקדים העיקריים של חיי תיירות באיחוד האמירויות (מלבד שופינג) הוא החוף. מי הים באיחוד האמירויות, אם כי הם יותר עכורים בשנים האחרונות בשל הבנייה הכבדה לאורך החוף, עדיין נחשבים,  לחמימים, נקיים ויפים במיוחד. יש רצועות חוף ארוכות של חולות לבנים, הנעים בין לא מפותחים לחלוטין ועד לתיירותיים ביותר. שנורקלינג וצלילה יכולים להיות דבר נהדר, בעיקר לאורך החוף המזרחי של האוקיינוס ההודי. נשים הלובשות בגדי ים יזכו לתשומת לב בלתי רצויה בחופים ציבוריים ומומלץ לרכוש בבית המלון כרטיס מעבר ליום אחד לחוף פרטי.

שטחים עצומים של מדבר מתחילים להשתרע דרומית לאזורים אורבניים מרכזיים ומציעים נופים דרמטיים ונסיעות מפחידות של טיולי ספארי מהירים. ההרים דרמטיים, תלולים וסלעיים וביקור בהם (למשל, בעיירה חאטה (Hatta)) תתוגמל בנופים יפהפיים.

״סקי דובאי״ (Ski Dubai) בקניון אמירות דובאי Dubai Emirates Mall נפתח בדצמבר 2005 והוא מתחם הסקי הפנימי השלישי בגודלו בעולם, בגודל 400 מ׳ ומשתמש ב-6.000 טונות של שלג. אתר הנופש סקי דובאי (Ski Dubai resort ) הוא מדרון הסקי הפנימי הראשון ב-וUAE שנפתח ויש עוד בתכנון. כל הציוד, מלבד כפפות וכובעים, מסופקים במקום וכלולים במחיר – גלשנים, נעלי סקי, חליפות שלג, מגפיים וגרביים חד פעמיים. חנות הסקי הסמוכה מוכרת ציוד, כולל כפפות. קניון המרינה (Marina Mall) באבו דאבי גם צפוי לפתוח מסלול סקי פנימי. מסלול סקי בראס אל-ח׳יימה (Ra's al Khaimah) גם בתכנון.

טיולי ׳ספארי מדבר׳ יכולים להיות חוויה מהנה עבור תיירים. אפשר להזמין אותם מראש, אבל פעמים רבות אפשר להזמין אותם אפילו יום לפני ורוב אנשי הקבלה בבתי המלון יכולים לארגן זאת עבורכם. טיולים על פי רוב מתחילים בשעות אחר הצהריים המאוחרות ומסתיימות מאוחר בערב. תיאספו מבית המלון ותסעו למדבר ברכב שטח. רוב החבילות כוללות נסיעה מקפיצת לב מעל הדיונות, רכיבת גמלים קצרה, מזנון ערבי ואולי רקדנית בטן. אופציה נוספת היא לשכור רכב 4 על 4 ולהצטרף למועדוני ה- 4×4 ההולכים וגדלים ב-UAE שמשתנים ושכל אחד מהם בעל טעם משלו: ad4x4  uaeoffroaders , arabianoffroader , me4x4 , emarat4x4 וכו׳. הם מציעים חוויית למידה חינמית למתחילים עם טיולים שבועיים מתוזמנים שמתאימים לכל רמת נהיגה, ובחלק מהם יש מעל 2000 חברים מלאומים שונים.

שופינג באיחוד האמירויות

המטבע באיחוד האמירויות הערביות הוא דירהם (AED או dhs). שטרות מגיעות ב-5,10,20,50,100,200,500 ו-1,000 דירהם. יש מטבע של 1 דירהאם עם יחידות מטבע של 25 ו-50 פילס (100 פילס – 1 דירהאם). יש מטבעות של 5 ו-10 פילס אבל נדיר לראות אותם (והם מהווים תירוץ לסוחרים לרמות במתן עודף).

אפשר להחליף המחאות נוסעים ומזומנים בנקודות חליפין בשדות התעופה או במרכזי הקניות הגדולים. מסופים אוטומטיים למשיכת מזומנים נמצאים בכל מקום והם מקבלים את כל סוגי הכרטיסים המרכזיים, כמו ויזה, מאסטרכארד וכו׳. כרטיסי אשראי נפוצים בכל מקום.

אם אתם משלמים באמצעות כרטיס אשראי זר, ברוב המקומות ינסו להוסיף שיעור המרת מטבע דינמי (dynamic currency conversion) שגובה כמה אחוזים טובים יותר משיעור ההמרה של המנפיק. מסוף כרטיסי האשראי ייתן לכם אפשרות להסכים או לא להסכים להמרה. הסוחר לא ישאל אתכם לגבי זה ויבחר לקבל את ההמרה. אם אתם עירניים, תוכלו להתערב ולבקש שהתשובה תהיה ״לא״. אם אתם שואלים מראש, חלק מהסוחרים לא יבינו על מה אתם מדברים, אבל רבים כן יבינו.

מחירים באיחוד האמירויות

המצרכים המקומיים היו פעם זולים יותר מאשר ברוב המדינות המערביות, אם כי המחירים הולכים ועולים. מחירי בתי המלון יכולים להיות גבוהים. יש מחסור בחדרי מלונות, בעיקר בדובאי ובאבו דאבי, מה שאומר שהתפוסה בבתי המלון פעמים רבות מעל 90%. יש שורה ארוכה של בתי מלון שאמורים להיבנות ב5-10 השנים הבאות, אבל מאחר שענף התיירות באמירויות בתאוצה, לא סביר שמחירי בתי המלון יירדו. כמו כן, כל מה שנחשב כמוצר תיירותי נוטה להיות יקר. מחירי השכירות בדובאי מתחילים להתחרות עם ערים כמו פריז או לונדון, אבל מתחילים ב-500 דולר בחודש, הכל כלול. במקומות מסויימים אפשר למצוא אמצעי לינה משותפים שמחירם מאוד סביר (כ-400 דולר הכל כלול ומעלה. האוכל יכול להתחיל ב-1.4 דולר (4 דירהאם) לקארי זול, אבל רוב הארוחות הן בסביבות 10-10 דירהאם (2.5-5 דולר).

אחד הדברים שאיחוד האמירויות מפורסם בו הוא השופינג. כבר קשה מאוד כיום למצוא כאן מבצעים אמיתיים בגלל שיעור האינפלציה הגבוה. אם אתם מעוניינים לעשות קניות לא תוכלו לעזוב את האמירויות בלי לבקר בדובאי. דובאי מתפארת במרכזי הקניות הטובים ביותר בכל המזרח התיכון, בעיקר פסטיבל הקניות השנתי שמתקיים בד"כ בינואר עד תחילת פברואר. מע"מ בשיעור 5% בלחבד התחיל להיגבות בשנת 2018.

מזג אוויר באמירויות

איחוד האמירויות הערביות היא מדינה יבשה מאוד שמקבלת רק כמה ימי גשם בשנה. למרות זאת, האמירתיים משתמשים במים בשיעור מאוד גבוה. יש המון משטחי דשא בגנים ציבוריים, למשל, ועיצוב נוף יכול להיות מאוד מקיף באתרי נופש או במקומות ציבוריים אחרים. רוב המים האלה הם מי התפלה. תיירים לא צריכים לשלם על השימוש במים. מזג האוויר מסוף אוקטובר עד אמצע מרץ די נעים, עם טמפרטורות גבוהות הנעות בין 27 מעלות צלזיוס ועד  15 מעלות צלזיוס בטמפרטורות הנמוכות. השמש כמעט תמיד זורחת וגשם יכול להתרחש בין נובמבר לפברואר ולגרום לסכנה בנסיעה בכבישים. בקיץ, הטמפרטורות עולות והלחות יכולה להיות בלתי נסבלת – יש חשד נפוץ שהטמפרטורות שמדווחות באופן רשמי הן לא הטמפרטורות האמיתיות, שיכולות להגיע לפעמים עד 50 מעלות צלזיוס או יותר!

חופשות באיחוד האמירויות

סוף השבוע באיחוד האמירויות עבור כל השירותים הציבוריים ושירותי הממשלה וכן העסקים מתחיל ביום שישי ומסתיים ביום שבת. בהרבה מקומות, יום חמישי משמש כחצי יום עבודה (אם כי רבים ממשיכים לעבוד כל היום ביום שבת). כמעט בכל עיר, הפעילות המסחרית מפסיקה בימי שישי בבוקר, אבל לאחר תפילות הצהריים במסגדים, רוב העסקים נפתחים וימי שישי בערב יכולים להיות עמוסים.

יוצא הדופן העיקרי הוא במהלך צום הרמדאן, כאשר קצב החיים משתנה בצורה דרסטית. תאריכי הרמדאן המדוייקים תלויים בתצפיות אסטרונומיות מקומיות והם משתנים ממדינה למדינה. הרמדאן מסתיים עם חגיגות עיד אל-פיטר שנמשך על פני מספר ימים. המסעדות (מחוץ לבתי המלון התיירותיים) נשארות סגורות במשך שעות היום ברמדאן, בזמן שרוב המשרדים והחנויות פתוחים בבוקר מ-8 עד 2 בערך והם נסגרים בד״כ אחר הצהריים בזמן שאנשים מחכים (או ישנים) בשעות האחרונות של הצום. לאחר השקיעה, אנשים מתאספים כדי לשבור את הצום עם ארוחה הנקראת יפתר, שבעיקר נערכת באוהלים בחוץ (אוהלים שבאיחוד האמירויות הם בדרך כלל ממוזגים!), שבאופן מסורתי מתחילה בתמרים ומשקה מתוק. יש משרדים שנפתחים מחדש בערך אחרי 20:00 בערב ונשארים פתוחים הרבה אחרי חצות, מאחר שאנשים רבים נשארים ערים עד שעות הבוקר המאוחרות. ממש לפני הזריחה, ארוחה הנקראת סוהור נערכת. כך זה נמשך לאורך חודש הרמדאן.

חופשת הלימודים בבתי הספר היא מיוני עד ספטמבר, שזה שיא הקיץ ב-UAE. החלק הטוב ביותר בלהיות כאן בתקופה זו היא שכל המתקנים ממוזגים.

תחבורה בתוך איחוד האמירויות

המרחקים באיחוד האמירויות קצרים יחסית. הכבישים בד״כ במצב מצויין, אבל השילוט לא מספק בחלק מהאמירויות.

תחבורה ציבורית

התחבורה הציבורית ברוב הערים היא בסיסית. דובאי בונה מערכת מטרו מקיפה הכוללת רכבות מונורייל וחשמיות והשקיעה הרבה מאוד בבניית מערכת אוטובוסים מקומית בשנים האחרונות. האמירויות האחרות מציעות מעט מאוד תחבורה ציבורית. אבו דאבי בעלת מערכת של אוטובוסים עירוניים שעולים 2 דירהם לנסיעה והיא די אמינה. שירות האוטובוסים הבינעירוני מהיר, נוח ויחסית סדיר.

בערים דובאי, אבו דאבי ושארג׳ה, אפשר למצוא מוניות בכל מקום. הן יחסית זולות באבו דאבי ובשארג׳ה. נסיעה לכל מקום בתוך אבו דאבי היא בערך 10 דולר, מאחר שהם גובים על פי מרחק הנסיעה. עמלת לילה של 3 דולר אמריקאי עשויה להתווסף אחרי 22:00, תלוי בנהג.

נהיגה באיחוד האמירויות

באיחוד האמירויות קיימת רשת כבישים מודרנית. השכרת רכב או נהיגה כאן דורשת רישיון נהיגה בינלאומי. גיל הנהיגה החוקי באיחוד האמירויות הערביות הוא 18. השכרת רכבים באמירויות מעט יותר זולה מאשר בארה״ב למשל. יש תשלום אחיד ליום להשכרת רכב, בהתבסס על גודל הרכב. הדלק אינו יקר בהשוואה לישראל. מערכת הכבישים בנויה ע״פ סטנדרטים אירופאיים, עם הרבה כיכרות ותנועה רבה, אבל השילוט מובן וברוב המקומות ברור. נהגים ב-UAE, בעיקר באזורים עירוניים, נוטים להיות מאוד אגרסיביים והרבה פעמים משתמשים בטקטיקות שנעות בין טיפשות והתנהגות ממש נוראית.

האנשים באיחוד האמירויות נוהגים מאוד מאוד מהר, וחלק בצורה לגמרי חסרת זהירות  הם נוהגים לעקוף מימין, להתעלם מהמהירויות המותרות – אפילו נהגי משאיות – והחלפת נתיבים בשנייה האחרונה היא ספורט לאומי. באיחוד האמירויות תמצאו את אחד משיעורי התמותה הגבוהים ביותר בעולם מתאונות דרכים.

היו זהירים בעיקר אם אתם מבחינים ברכב SUV עם חלונות כהים בלילה. חלונות שחורים אומרים שהנהג לא יכול לראות אתכם כמו שצריך. בפועל, אסור להכהות את החלונות אבל הדבר מאוד נהוג בקרב הצעירים המקומיים וזה גם כרוך בדרך כלל בכישורי נהיגה גרועים ובנסיעה מופרזת.

היו מודעים לכך שעבודות בנייה מתרחשות בעררים על בסיס קבוע, ולפעמים רשת הכבישים משתנה בצורה מאוד מהירה, כך שהמפות לא תמיד תקפות. שארג׳ה בעיקר לא מיוצגת היטב במפות. המחסור במפות טובות או בשילוט הופך את מערכות ה- GPS לשימושיות וחשובות במיוחד באיחוד האמירויות.

ספארי מדבר הוא אטרקציה טובה לתיירים באמירויות באזור דובאי, אבל צריך להיזהר מאוד בבחירת הרכב המושכר. מומלץ שזה יהיה רכב שטח. טיולי ספארי במדבר הם דבר שאפשר להזמין דרך סוכני נסיעות, שגם נותנים מבצעים טובים אם זה לכמה אנשים.

שפה באיחוד האמירויות

השפה הרשמית היא ערבית, אבל מרבית האוכלוסיה לא דוברת ערבית. זה בעיקר נכון בדובאי, שבה פקיסטנים, אירנים, הודים, אסיאתיים ומהגרים מהמערב – שבדרך כלל יש להם היכרות מאוד בסיסית עם ערבית – נמצאים בכמויות הרבה יותר גדולות מהאוכלוסיה הערבית. באופן כללי, הערבית היא שפה שבה משתמשים באגפי הממשלה ובמשטרה. עם זאת באבו דאבי ובאמירויות הצפוניות, הערבית היא שפה הרבה יותר נפוצה.

אנגלית היא "שפת המסחר" (שבה משתמשים לצורך סחר בין אנשים שאינם דוברי אותה שפה). רוב החנויות, בתי המלון והמרכזים המסחריים מבצעים עסקים באנגלית. מאחר שאיחוד האמירויות הערביות היה פרוקטרט בריטי, רוב האמירתיים למדו אנגלית בבית הספר ויודעים לפחות אנגלית בסיסית. גם רוב התושבים יודעים אנגלית לפחות ברמה בסיסית, אם כי אפשר גם לפגוש אנשים שהאנגלית שלהם מוגבלת.

בעקבות ההגירה מתת היבשת הודו, הינדו ואורדו הן שפות שגורות ומובנות. שפות אחרות ששגורות באיחוד כוללות מלאיאלאם, טמיל, פרסית וטאגלו (פיליפינית) וכן שפות רבות אחרות ממדינות גולות אחרות.

תושבי האמירויות

האוכלוסיה באיחוד האמירויות מגוונת מאוד. רק 11% מהאוכלוסיה הם ילידי המקום, ערבים אמירתיים, והשאר מגיעים מדרום אסיה, הודו, פקיסטן, בנגלדש, האיים המלדיביים וסרי לנקה (כ-60%). חלקים אחרים של אסיה, בעיקר הפיליפינים, מלזיה, אינדונזיה, סינגפור (כ-15%, ומדינות המערב (אירופה, אוסטרליה, צפון אמריקה, כ-5-6%) והשאר מגיעים מכל רחבי העולם. בכל יום נתון באבו דאבי, שארג׳ה או דובאי, אפשר לראות אנשים מכל יבשת ומכל מעמד חברתי. אבל, אזרחות זמינה עכשיו רק לאמירתיים אתניים ולבני זוגם, כך שזרים באיחוד האמירויות בד״כ חיים בה עם אשרות עבודה ארוכות טווח או תחת אשרה עם חסות.

עם רמת הגיוון הגבוהה הזו, אחד הגורמים המאחדים היחידים היא השפה וכתוצאה מכך, כמעט כולם דוברי אנגלית ברמה זו אחרת. כמעט כל השילוט בכביש ושלטי מידע אחרים הם באנגלית וערבית, ואנגלית היא שפה שכולם מדברים בה, בעיקר בענף האירוח. הינדית-אורדו היא השפה השנייה הנפוצה ביותר, ומשתמשים בה בעיקר דרום אסיאתיים כדי לתקשר זה עם זה, ומדברים בה גם רבים מערבי המפרץ בשל הנוכחות ההודית באזור במאה האחרונה. פיליפינית טגלו היא גם שפה ידועה בזכות הכמות הגדולה של עובדים בשכר נמוך ומנקות בתים שמביאים מהפיליפינים. באשר לערבית, תשמעו לא רק דיאלקטים של ערביי המפרץ הנפוצים בחצי האי ערב, אלא גם מצרית, אלג׳ירית ודיאלקטים צפון אפריקנים אחרים, בשל מעבר גדול של אוכלוסייה מצפון אפריקה לדובאי או אבו דאבי.

האמירתים הם אנשים מאוד מקבלי פנים, וכאשר הם אינם ברכב שלהם, הם בד"כ מאוד מנומסים וידידותיים. כמו רוב העמים בעולם, הם מקבלים מבקרים שמוכנים להראות מידה מסויימת של כבוד ואז הם יכולים להיות מאוד נדיבים. תושבים מסויימים המגיעים ממדינות אחרות ומבקרים לא מבינים שבגדים חושפניים יכולים להיות דבר מאוד פוגעני לאנשים מסויימים (אפילו אם הם לא אומרים שום דבר). התרבות שלהם מאוד ייחודית ויכולה להיות די שמרנית, אבל באופן כללי, הם די מודעים למנהגים, אירועים, תקשורת ודרכי העולם.

גברים מקומיים בד״כ לובשים ״קנדורה״ (מוכרים יותר בשם המקומי דיש-דש ), שנראה כמו חלוק ארוך (בד״כ לבן) ו- ghutra, כאפייה בצבע לבן או עם משבצות אדומות. הנשים המקומיות לובשות את העבאייה המסורתית הנראית כמו חלוק שחור ורעלה.

איחוד האמירויות יותר שמרני מרוב החברות המערביות, אבל לא כמו כמה משכנותיה. מטיילים צריכים לקחת בחשבון שיש לכבד את התרבות המסורתית של האמירויות כי סוגי התנהגות מסויימים המקובלים במערב (למשל מחוות לא מנומסות או מעליבות) יכולים להוביל למעצר. מצד שני, מטיילים מן המערב ימצאו שרוב ה-UAE די נוחה.

למרות שמבחינה חוקית נשים לא חייבות לחבוש את החיג׳אב, יש להימנע מבגדים חשופים כמו גופיות ומכנסיים קצרים. חצאיות המגיעות מתחת לברך איכשהו מקובלות אם כי עדיין תזכו למבטים חודרים. נסו לכסות את הכתתיים והברכיים וכל מה שביניהם. עם זאת, יש כמה וכמה מתחמי תיירות ומתחמים של מקומיים שאינם אזרחים, שבהם אפשר לראות לבוש ״פרובוקטיבי״ אבל הוא לא בהכרח מתקבל בהערכה. אלה כוללים אזורים רבים בדובאי, למשל, את חופי הריזורטים בעג׳מאן (Ajman) או פוג׳יירה (Fujairah).

עירום בציבור הוא דבר שאסור בכל מקום וכפוף לענישה. שארג׳ה היא האמירות השמרנית ביותר מבין האמירויות, ויש בה חוקים הנוגעים להתנהגות ציבורית. למשל, אסור ללבוש בגדים חושפניים מדי או ללבוש סוגי בגדי ים מסויימים. מעטים מן החוקים האלה נאכפים, אבל זה משתנה ממקום למקום.

בריאות באיחוד האמירויות

אין באיחוד האמירויות מלריה ואין צורך בטיפול מונע.

המים בטוחים לשתייה ב-UAE, אם כי רוב האנשים מעדיפים בקבוקי מים בגלל הטעם שלהם. האוכל נקי וברוב המסעדות הוא מוגש בסטנדרטים מערביים, בעיקר באזורי התיירות. עם זאת, היגיינה יכולה להיות בעייה במקומות מסויימים בחוץ, בעיקר בדוכני שלאורך הכבישים. עם זאת, הרעלת מזון היא דבר נדיר, אז רק צריך להשתמש בהיגיון הבריא.

טמפרטורות החום בקיץ יכולות להגיע עד 50 מעלות צלזיוס, כך שכדי להימנע מפעילויות בחוץ בשיא היום והיו עירניים לגבי מכות חום – במיוחד אם אתם מגיעים אל איחוד האמירויות עם ילדים קטנים. הקפידו לשתות המון מים מאחר שהתייבשות מתרחשת בקלות בחום כזה. אם אתם מטיילים בדרכים שאינן סלולות (רוב המדינה היא מדבר), ודאו שאתם מביאים איתכם מספיק מים למקרה שתצטרכו ללכת ברגל לכיוון הכביש אם תיתקעו.

טיפול רפואי כללי בדובאי, אבו דאבי ושארג'ה באיכות יחסית טובה, כאשר אפשר למצוא בכל מקום מרפאות כלליות ומרפאות מומחים, כולל חלק הפתוחות עכשיו 24 שעות ביממה. בתי החולים במרכזים הגדולים מצויידים היטב ומתמודדים היטב עם מצבי חירום רפואיים. יש מערכת אמבולנסים בכל מרכזי האוכלוסייה הגדולים, אבל פחות באזורים יותר נידחים. האמבולנסים נועדו לתחבורה יותר מאשר לספק טיפול ראשוני

בית החולים הממשלתי הראשי הוא באבו דאבי והינו אחד הטובים ביותר במזרח התיכון, כמו גם השיח' ח'ליפה מדיקל סיטי (Sheikh Khalifa Medical City) שנמצא עכשיו בניהולה של מרפאת קליבלנד (Cleveland Clinic).

בדובאי, בתי החולים הממשלתיים הם בי"ח רשיד (Rashid hospital), שיש בו עכשיו מרכז טראומה חדש, ובי"ח דובאי (Dubai Hospital) שהוא טוב מאוד. בית החולים האמריקני וולקר (Welcare Hospital American), בי"ח זולייחה (Hospital Zulekha Hospital), בי"ח NMC ובית החולים בלחול (Belhoul Hospital) בסקטור הפרטי – לכולם יש מוניטין טוב. בשארג'ה, בית החולים הכווייתי הממשלתי מקבל עכשיו גם תושבים שאינם אזרחי האמירויות. בתי החולים הפרטיים בשארג׳ה הם בית החולים זהארה (Zahra Hospital), בית החולים זולייכה (Zulekha Hospital) ובית החולים המרכזי הפרטי (Central Private Hospital). מחירים הכוללים שירותי בריאות בד״כ יותר זולים בשארג׳ה ואע״פ שכל בתי החולים עומדים בתקנים של משרד הבריאות המקומי, בית החולים המרכזי הפרטי ובית החולים זולייכה נחשבים ליותר זולים/שווים לכל כיס.

באל-עין (Al Ain) יש כמה בתי חולים מודרניים ומרכזים רפואיים: Tawam Hospital בניהול ג׳ון הופקינס (Johns Hopkins) ושבו אפשר למצוא את הפקולטה של אוניברסיטת UAE לרפואה ומדעי הבריאות, את בית החולים אל-עין (Al Ain Hospital) הנקרא גם בית החולים אל ג׳ימי (Al Jimi Hospital) מאחר שהוא נמצא ברובע אל ג׳ימי, בינהול האוניברסיטה הרפואית (Vienna Medical University) של וינה ובית החולים הפרטים Oasis, שאותו הקימו מיסיונרים נוצרים ושהיה בית החולים הראשון בעיר.

למרות שאיחוד האמירויות מסביר פנים מעט יותר כלפי מטיילים עם מוגבלויות פיזיות מאשר מדינות אחרות במזרח התיכון, זו עדיין יכולה להיות מדינה שקשה להתמצא בה בכסא גלגלים. שפת הכביש גבוהה ואין, אם בכלל, הרבה רמפות או אמצעי עזר אחרים.

הוספת תגובה

ביטוח נסיעות לחו''ל

עדכוני מבצעי נופש