בייג'ינג

מוצגות 1 תגובות (מתוך 1 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #4358 הגב
    ראובן ביטון
    אורח

    ברוכים הבאים לפוסט ישר ואמיתי, וקצת ציני… כזה שאני מצטערת שלא קראתי לפני שנחתתי פה. יש בו הרבה חיובי והרבה מאתגר. אז מי שהאמת המגוונת פחות באה לו בטוב… מוזמן לדלג!
    הוא מכוון בעיקר למשפחות המטיילות עצמאית.
    משפחות; הכוונה להורים עם ילדים שהחליטו, כמונו, שביקור בטבור הפועם של אסיה חיוני לחינוך הרב תרבותי של המתבגרים שלהם.
    עצמאית; הכוונה שלא בטיול מאורגן. גם כי אין צורך (אם הסתדרתם בטיול עצמאי בסלובניה, מנהטן או פתח תקווה – תוכלו להסתדר כאן), ובעיקר כי טיול מאורגן עם בני נוער, שצריכים להתעורר בשבע כדי להספיק למרוח מייקאפ עד שמונה ולהיות על האוטובוס עד תשע… דינו כדין עקירת שורש בלי הרדמה. הבעות הפנים שתקבלו במהלך היום יוציאו את הכייף גם מפלא עולם נוסח החומה הסינית.
    קיצר, הגענו לבייג'ינג.
    שעה אחת נדרשה לנו להבין שיש צורך באדפטציה תרבותית רצינית, מהסוג שמצדיק התערבות כירורגית או מכות חשמל. כי סין, חברים, זה לא מה שחשבנו.
    הייתה לי צפייה רומנטית מתרבות עתיקה כזו שלגברים יש צמות ארוכות והם לובשים בגדי משי וממציאים את הכתב ואת הנייר והדפוס, תרבות שמתמחה ברפואה טבעית כי מאמינה שאדם בא מן האדמה וכל מה שנדרש לו לחיים בריאים בא גם הוא מן האדמה… לא ככה?
    אז זהו…. שפחות!
    יסלחו לי כל חברי חובבי הסינים אבל מישהו צריך להכין ישראלים תמימים כמונו לאמת הפשוטה; מדובר בעם גס ואגרסיבי, חסר כל מודעות למרחב אישי שההתמחות העיקרית שלו בימים אלה זה מכירת זיופים (כאילו היו ה מ ק ו ר הבלתי מעורער) ויריקה למרחקים ארוכים. יריקה! למרחקים ארוכים! ואת שניהם עושים באמצע הרחוב.
    קיצר, תפסנו מונית למלון. אחלה מלון. מיקום מעולה! Marriott Executive Apartments
    שמנו ציוד וחצינו את הכביש לשוק של רחוב Wangfujing.
    צעדנו לתוך שוק דוכנים צפוף צבעוני וריחני, אפשר לקנות פה גילופי ברונזה עבודת יד ושיפוד עקרבים – באותו דוכן. ויש פה איזה פרי שמריח בדיוק כמו המיץ של הזבל, קוראים לו דוריאן, הם פורסים אותו מעל זרועות תמנון מסוכרות ושיהיה בתיאבון.
    זה נחמד בסך הכל. הולכים בין ההמון וסופגים נגיעות של מוכרים סיניים, לא ברור אם מנסים למכור לך משהו או לעשות לך מסאז'. בכל מקרה הבנות נהנו מצמר גפן מתוק צבעוני בגודל של כדור פורח וגלידה מטוגנת. מאיר בעיקר רצה להקיא. היה מעניין.
    ביציאה משוק הדוכנים הגענו למדרחוב ענק ורחב ידיים, פה יש מרחב נשימה ואת כל הרשתות המערביות ממקדונלדס ועד Forever 21. מבחינת דורון התחיל הטיול.
    בסוף היום נזכרנו שזו תרבות שהמציאה גם את אבק השריפה. מרגע שנחתנו אחד הצלילים שמלווה אותנו הוא כחכוך הגרון המתריע על יריקה קולנית לתפארת האימפריה. נשים וגברים כאחד דרך אגב, שזה שוויון מגדרי מרשים דווקא.
    ולגבי הזיופים: בדרך הקשה למדנו שהתעשייה הזו לא פוסחת על שום חלקה, כולל עמדות צ'יינג רשמיות ומאושרות ב ת ו ך שדה התעופה. כן כן. והקבלה הרשמית – החתומה בדיו סיני – גם היא מזויפת. לא חשוב, מתוך 5000 יואן רק 1000 היו מזויפים אז נשאר לנו מספיק כדי לקנות נודלס.
    למחרת בבוקר יצאנו לטיול רגלי לכוון Tiananmen Square, הכיכר העירונית המרכזית בבייג'ינג והכיכר הגדולה בעולם. שמה פירושו "שער השלום השמיימי" (רומנטי כבר אמרתי?). כיכר מרשימה בהחלט, בוודאי למי שגר במטולה.
    נכנסנו לעיר האסורה ששימשה במשך קרוב ל-500 שנים כביתו הרשמי של קיסר סין וכמרכז הפולחני והפוליטי של הממשל הסיני. מאה אלף אמנים וכמיליון פועלים עבדו במשך 18 שנים והתוצאה מרשימה למדי.
    מהעיר האסורה יצאנו לשוטט ברחובות כדי להבין איך נראית בייג'ינג של הסינים. ישבנו במסעדה מקומית, לקח לנו 20 דקות ושתי אפליקציות להסביר שאנחנו רוצים עוף. קיבלנו עוף. על כל חלקיו. כולל רגליים ומקור. במרוקו לא הגישו ככה. שטפנו את זה עם מיץ קוקוס שקדים. היה טעים.
    הדבר הכי טוב שיצא מהשיטוט הזה זו המסקנה של הבנות שחייב ללמוד אנגלית כדי לשרוד בעולם השטוח של 2017.
    אפשר לחזור הבייתה!
    יום חדש הגיע ולפי התכנון של דורון, הבת הגדולה שלי שבנתה את המסלול, זה יום טיול לחומה הסינית. במלון ביקשו 650 יואן לאדם והסבירו שזה כולל ביקור במוזיאון המשי ובית תה מסורתי. הסברתי שיש פה אבא וילדה עם יכולת ריכוז מוגבלת ועם כל הכבוד לתה הסיני צריך זבנג וגמרנו. אמרה שאין בגלל הסדרי העמלות עם המדריכים הסינים אבל שאפשר לסדר לנו נהג שלא יודע מילה באנגלית ב1000 יואן.
    יצאנו לרחוב מצאנו נהג עם אפליקציית תרגומון ב500 יואן. יצאנו לדרך. שעתיים נסיעה. דורון הייתה הדיג'י.
    ואפשר להירגע, יש מלא מרחבים סיניים פנויים לאיכלוס. מסתבר שמחוץ לערים הגדולות לא ממש צפוף להם.
    הגענו לחומה ביום רגוע למדי. במונחים סיניים זאת אומרת. היו שם רק מיליון איש.
    אין ספק שהחומה מרשימה. האימפריה בנתה 8000 ק"מ של חומה, בראש שרשרת הרים, כדי להגן על תושביה מהמונגולים הברבריים. תושביה, דרך אגב, עבדו על החומה הזו איזה אלף שנה במצטבר, במחנות כפייה בתנאי קור ורעב כשמיליונים מהם מתו בדרך. מסתמן שהסינים מעדיפים להיות אלה שהורגים את עצמם. אה, וגם לא רואים את החומה מהירח אז די!
    ועם כל הציניות, אני הצלחתי להינות מהחומה גם ובעיקר קונספטואלית. שאר חברי המישפוחה חוו שוב את מה שקרה להם ב Grand Canyon ביוטה שזה משהו כמו: אוקי, הגענו. ראינו. עכשיו מה? מבחינתם הסניף של Subway למטה היה הרגע הכי מרגש ביום הזה. פעם אחרונה שהם באים איתי לטיולים.
    חזרנו לעיר. הלכנו לישון מותשים. על הבוקר רכבת מהירה לשנגחאי…
    הבנות סיכמו שהיה קשוח אבל שווה ומעניין. ומה שהכי חשוב זה הביחד 🙂
    טיפים חשובים: 1) להמיר כסף בארץ 2) לשבץ ביקור באתרים מרכזיים בימי חול 3) להוריד VPN בארץ (מפה זה קשה יותר) כדי להתחבר לאפליקציות חיוניות כמו מפות וגוגל 4) להוריד אפליקציית תרגומון סיני 5) להכין את הנוער שלכם שבייג'ינג זה קשוח אבל חשוב 6) לארוז מטרייה

מוצגות 1 תגובות (מתוך 1 סה״כ)
מענה ל־בייג'ינג
פרטים:




ביטוח נסיעות לחו''ל

עדכוני מבצעי נופש